במסגרת הליכי הגירושין, מגישים ההורים בין השאר תביעות משמורת על ילדיהם הקטינים.

החוק העוסק בהסדרת טיפול ההורים בילדיהם הקטינים הנו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 (להלן : "החוק").

בסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית נקבע כי שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.

בסעיף 15 לחוק נקבע כי "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."

בסעיף 16 לחוק נקבע כי על הקטין חלה חובת כיבוד אב ואם וציות להורים.

בסעיף 17 לחוק נקבע כי על ההורים לפעול לטובת הקטין, "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין."

בסעיף 18 לחוק נקבע כי על ההורים לפעול בענייני אפוטרופסותם בהסכמה, למעט במקרים שלא סובלים דיחוי.

בסעיף 19 נקבע כי אם ההורים לא הגיעו להסכמה בענייני רכוש או בענייני אפוטרופסותם, הם רשאים לפנות לביהמ"ש.

בסעיף 20 נקבעו בחוק הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש:

(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;

(3) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין;

(4) נתינת ערבות;

(5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין."

סעיפים 24 ו 25 לחוק מתייחסים להורים החיים בנפרד או להורים גרושים כדלקמן :

24. היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.

25. לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

מתוך שני הסעיפים הללו עולה עניין החזקה – המשמורת על הילדים וכן זכויות המגע – הסדרי הראיה על הילדים לעת פרידה או גירושין.

בשל הצורך שנולד משינויי העיתים בחברה הישראלית ומן העובדה כי ישראל חתומה על האמנה בדבר זכויות הילד, ישבה ועדת שניט על המדוכה כשש שנים והחליטה כי יש לבטל את האמור בסיפא לסעיף 25 לחוק, על פיו ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם, למעט במקרים חריגים ("חזקת הגיל הרך"), ועדת שניט הגישה את הצעתה לשינוי החקיקה על פיה תבוטל "חזקת הגיל הרך והמליצה כי במדינת ישראל תיכון אחריות הורית משותפת.

בספטמבר 2012, הוציא משרד המשפטים את תזכיר חוק הורים וילדיהם, אשר נוסח בהתאם להמלצות דו"ח שניט.

חלק מבתי המשפט, החלו לתת פסיקות, הקובעות משמורת משותפת במקרים מסוימים כבר עתה ועוד לפני שחוקק החוק בנושא ויש מי שאימצו כבר עתה את מסקנות הדו"ח בפסיקתם.